סרטן הרקטום
הרקטום ( חלחולת) הנו חלק ממערכת העיכול ומהווה את חלקו הסופי של המעי הגס באורך כ15 ס"מ. מזון שעובר עיכול במעי הדק מגיע למעי הגס בצורת צואה נוזלית . המים מהצואה נספגים חזרה אל הגוף במעי הגס והצואה מגיעה בתצורה מוצקה אל הרקטום בו היא נאגרת.
הרקטום ממוקם באגן ובכך הוא מוגבל באזור צר יחסית הכולל בסמיכות לרקטום אברים חשובים אחרים כגון שלפוחית השת עצבים וכלי גם . המיקום הצפוף האגן משפיע על הטיפול בסרטן הרקטום.
מערכת העיכול מצופה רקמה פנימית הנקראת רירית או אפיתל המורכב מתאים בלוטיים שיש להם יכולת הפרשה וספיגה . בדומה לתאי העור תאים מצפים אלו עוברים התחלפות מהירה תוך מוות של תאים זקנים ויצירת תאים חדשים. טעות במנגנון החלוקה של תאים אלו אשר יכולה לנבוע מסיבות מרובות , גורמת להופעת גדילה מואצת היוצרת פוליפ אשר יכול להפוך בהמשך לגידול סרטני. הסרטן השכיח ברקטום הוא גידול שמקורו באותם תאים בלוטיים.
גורמי סיכון לסרטן הרקטום
סרטן רקטום שכיח יותר מעל גיל 50 שנים, כאשר גברים בסיכון גבוה יותר מנשים במידה מועטה. קיימים מקרים של סיכון מוגבר יותר עקב גורמים גנטיים למשל. במקרים אלו עלולים לפתח את סרטן רקטום מוקדם יותר.
גיל מתקדם
ההיסטוריה המשפחתית של סרטן מעי גס
פוליפים במעי הגס או ברקטום
מחלות מעי דלקתיות , כגון קוליטיס כיבית
במקרים של השמנת יתר, כלכלה דלת סיבים חסרים בסידן וויטמינים אחרים קימת נטייה גבוהה יותר לסרטן מעי גס ובכלל זה סרטן הרקטום .
תסמינים של סרטן הרקטום
הסימפטומים של סרטן פי הטבעת כוללים:
שינוי בהרגלי יציאות, כמו עצירות או שלשול
דחיפות להעביר תנועות מעיים
תחושה של העדר התרוקנות שלמה
כאבים בפי הטבעת
דימום מפי הטבעת
כאבי בטן.
אבחון של סרטן רקטום
סרטן הרקטום מאובחן באמצעות מגוון של בדיקות, לפעמים הגילוי נעשה בעצת בדיקות סקר לגילוי מוקדם כגון קולונוסקופיה או בדיקת רופא ולפעמים כתוצאה מהופעת תסמינים. מגוון הבדיקות כולל:
בדיקה רקטלית – בדיקה ידנית על ידי רופא .
בדיקת דם סמויה בצואה .
אנדוסקופיה – ( קולונוסקופיה , סיגמואידוסקופיה ) בדיקה בה מכניסים מצלמה המורכבת בתוך צינור דק המעי הגס דרך פי הטבעת. המצלמה מאפשרת צפייה לתוך חלל המעי הגס ואבחון שינויים שונים כולל סרטן . במקרה של גילוי ניתן לקחת ביופסיה מהממצא.
במקרה של גילוי סרטן רקטום משתמשים בבדיקות נוספות כולל :
רקטוסקופיה – בדיקה נוספת של הרקטום על ידי מכשיר קשיח
אולטרסאונד רקטלי Endorectal או MRI של האגן – להערכת מידת התפשטות הגידול באופן מקומי .
CT – להערכת מידת התפשטות הגידול למקומות מרוחקים בגוף ( גרורות) כמו הכבד או הראות
בדיקות דם כלליות וספציפיות כמו סמני סרטן
שלבים של סרטן פי הטבעת
סרטן פי הטבעת הוא מסווג לשלבים שונים, כולל:
שלב 0 – הגידול מוגבל לרירית (אפיתל) של הרקטום.
שלב 1 – הסרטן התפשט לשכבות העמוקות יותר של רירית הרקטום.
שלב 2 – הסרטן התפשט לרקמות מעבר רירית בדופן הרקטום ( שרירי), אך לא לקשריות הלימפה באזור המקומי.
שלב 3 – הסרטן התפשט לקשריות הלימפה באזור המקומי.
שלב 4 – גרורת מרוחקות.
טיפול בסרטן פי הטבעת
ניתוח – הסרת הגידול.
בשלבים ראשונים של הסרטן ניתן לנצל את העובדה שסרטן הרקטום קרוב לפי הטבעת ולבצע כריתה דרך פי הטבעת . בשלבים מתקדמים יותר יש צורך בכריתה רחבה יותר הכוללת גם את קשריות הלימפה המלוות את הגידול. כאשר יש צורך בניתוח כזה הוא נעשה דרך הבטן . במקרים אלו יש לכרות את כל הרקטום או חלק ממנו ולחבר מחדש את מערכת העיכול לפי הטבעת.קיימים מקרים בהם הגידול נמצא קרוב ביותר לשרירים של פי הטבעת ויש צורך בכריתת פי הטבעת על מנת לוודא את הסרת הגידול בשלמותו. במקרים כאלו לא ניתן לחבר מחדש את מערכת העיכול ויש צורך ביצירת סטומה. ביצירת סטומה יוצרים חור בדופן הבטן אליו מחברים את קצה המעי . על דופן הבטן מחברים שקית אליה יוצאת הצואה. קימים מקרים בהם הסטומה היא קבועה ולפעמים יש צורך ביצירת סטומה זמנית שתיסגר בניתוח נוסף בנמשך.
כאשר מבצעים כריתת רקטום בגישה בטנית ניתן להשתמש בטכניקה פתוחה בה מבצעים חתך בדופן הבטן או בטכניקה לפרוסקופית או בסיוע רובוט , טכניקות בהן ניתן לבצע את הניתוח בחתכים קטנים בסיוע מצלמה. יש להתאים את הטכניקה למטופל הזקוק לניתוח .
טיפולים משלימים
הטיפול בסרטן הרקטום הוא מורכב וכולל מעובות של רופאי גסטרו אונקולוגים כירורגים קולורקטלים אנשי הדמייה ופתולוגים המעורבים בשלבי הטיפול השונים, זאת בשל היות הגידול ממוקם באגן הצפוף והסמוך לאברים נוספים.
טיפול קרינתי. בשלבים בהם הגידול מתקדם יותר באופן מקומי אך עדיין לא שלח גרורות מקרינים את הגידול למשך תקופה מסוימת לפני הניתוח. הקרינה מלווה בתוספת כמוטרפיה וניתנת במסגרת מכון אונקולוגי. רק לאחר מספר שבועות מתום הטיפול הקרינתי כימי המשולב מבצעים את הניתוח.
פעמים רבות יש צורך בטיפול כימי משלים לאחר ההחלמה מהניתוח. ההחלטה מתקבלת בשיקול משולב בתלות בממצאי הניתוח והממצאים של הפתולוגיה ( בדיקה מיקרוסקופית) מהגדול שנכרת בשלמותו.
סרטן רקטום גרורתי:
אם המחלה התגלתה בשלב מתקדם בו נמצאו גרורות , הטיפול נעשה באופן שונה ומכוון בתחילה לטיפול בגרורת, בד"כ על ידי כמוטרפיה וניתוחים מתאימים בהמשך.
מעקב
לאחר סיום הטיפולים ממשיכים מעקב הכולל ביקורי רופא בדיקת דם ובדיקות הדמייה
Comments are closed.