טחורים | טיפול בטחורים

טחורים הם צבר של כלי דם ורידיים קטנים שנמצאים בתוך וסביב פי הטבעת. הם מהווים חלק מהאנטומיה התקינה של אזור זה, ובאופן תקין משפרים את יכולת האטימה של פי הטבעת. כאשר הרקמות התומכות בכלי הדם נמתחות כלי הדם מתרחבים והדופן שלהם הופכת דקה. אם המתיחה והלחץ נמשכים לאורך זמן, כלי הדם החלשים הופכים לבולטים.

שני סוגי הטחורים הקיימים, חיצוניים ופנימיים, נקראים כך כתלות במיקום שלהם.

טחורים חיצוניים – נוצרים באזור החיצוני לפי הטבעת ומכוסים בעור. לרוב אינם כואבים למעט במקרה של היווצרות קריש דם (טרומבוזיס). תיתכן הופעה פתאומית של גוש כואב בפי הטבעת, אשר יחמיר במהלך 48 השעות הראשונות ודועך במהלך הימים שלאחר מכן. ייתכן דימום, אם העור שעל הטחורים נפרץ.

טחורים פנימיים –  יש 3 קבוצות של טחורים שנמצאים בתוך פי-הטבעת בדופן של התעלה האנאלית. דימום ללא כאב ובליטות במהלך יציאה הם התסמינים הנפוצים ביותר. אולם, טחורים פנימיים עלולים לגרום לכאב חריף אם הם צונחים ומתבלטים אל מחוץ לפי הטבעת ולא ניתן להחזירם.

תלונות הקשורות בטחורים שכיחות מאד באוכלוסייה בכלל ובאנשים אחרי גיל 30 בפרט, למרות שגם צעירים יותר יכולים לסבול מטחורים. האדם הממוצע סובל במשך זמן רב לפני שהוא פונה לטיפול בטחורים. חשוב להיבדק על ידי כירורג המומחה לתחום זה מכיוון שתלונות דומות יכולות להיגרם גם עקב בעיות אחרות. יש כיום טיפולים שהכאב בהם מועט, והשיפור באיכות החיים הוא משמעותי.

סיבות להיווצרות טחורים

הסיבות המדויקות להיווצרות טחורים אינן ידועות. לחץ רב שמופעל על כלי הדם מידיי יום מחליש את הקיבוע של הטחורים לדופן התעלה האנאלית וגורם להם לאבד את מיקומם התקין, ולכן עלול לגרום לגדילה והתבלטות שלהם. כמו כן הדופן של כלי הדם נעשית דקה יותר ולכן עלול להיות דימום.

קיימים מספר גורמים התורמים להיווצרותם של טחורים מורחבים וגדולים ולתסמינים הנובעים מכך.

  • החשוב ביותר הוא מאמץ ממושך בזמן יציאות ו/או בילוי פרקי זמן ארוכים בשירותים לאורך תקופה ארוכה.
  • גיל
  • עצירות או שלשול כרוניים
  • הריון
  • תפקוד מעיים לקוי עקב שימוש ממושך בחומרים משלשלים או בחוקנים
  • מאמץ גופני ממושך, כולל נשיאת משאות כבדים והרמת משקולות בקביעות.
  • גורמים גנטיים שונים

תסמינים

ניתן לשייך כל אחד מן התסמינים הבאים לטחורים:

  • דימום קל וטרי בעת יציאה הנראה בעת ניגוב או באסלה
  • בלט או התבלטות רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה
  • רגישות, אי נוחות או כאב באזור פי הטבעת
  • גרד באזור פי-הטבעת

אם הדמם הוא משמעותי ומלווה בעייפות, חולשה, סחרחורות וכדומה, ובעיקר באנשים הנוטלים תרופות לדילול הדם, הוא עלול להיות מסכן חיים ולכן יש לפנות לחדר מיון בהקדם. דמם שאינו קשור ליציאות לא אופייני לטחורים ולכן דורש בירור.

אבחנה

חלק מהתסמינים המאפיינים טחורים יכולים להיות גם במחלות אחרות של מערכת העיכול ולכן כדי להגיע לאבחנה נכונה, ולהתאים את הטיפול הנכון שיקל על התלונות וישפר את איכות החיים חשוב להתייעץ עם כירורג מומחה בתחום. האבחנה נעשית על ידי שילוב של אנמנזה (היסטוריה של התסמינים), בדיקה רקטלית ואנוסקופיה שהיא בדיקה של הסתכלות ישירה לתוך התעלה האנאלית. לעיתים נדרשת קולונוסקופיה לשלילת מקור דימום אחר.

טיפול

מניעת עצירות ויציאות קשות הם הבסיס לטיפול בטחורים, אבל גם שלשול ממושך יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם “ספוגי”. כדי להגיע למרקם האופטימלי של הצואה חשוב לרכך את היציאות באופן קבוע על ידי שמירה על דיאטה מרובת סיבים (ירקות, פירות, דגנים), ושתייה מרובה, בעיקר מים,( 8-10 כוסות ליום). ניתן להוסיף סיבים על בסיס פסיליום (25-35 גר’ ביום) שאינם מצריכים מרשם רופא או להשתמש במרככי צואה אחרים כמו שמן פרפין. מומלץ להימנע מישיבה ממושכת בשירותים ומלחיצות נרחבות. אם היציאה אינה מתרחשת בזמן סביר, מומלץ לסיים ולשוב שנית מאוחר יותר. טיפול באמצעות נרות, משחות מקומיות, ואמבטיות ישיבה במים חמימים למשך 10-20 דקות, מספר פעמים ביום מקלים על התסמינים.

קיימות שיטות כירורגיות שונות לטיפול בטחורים. שינוי באורח החיים הכולל ריכוך יציאות לטווח ארוך והימנעות מישיבה ממושכת בשירותים חיוני להצלחת הטיפולים הכירורגים.

ככלל, ככל שהשיטה הכירורגית “מתונה יותר”, ההתאוששות לאחריה קלה ומהירה יותר אך התוצאה לטווח ארוך ניכרת פחות, ולהפך.

 

קשירת טחורים  היא פעולה לטיפול בטחורים פנימיים גדולים, הטומנת בחובה סיכון נמוך שיכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד”כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מעט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומייה זעירה על הטחור הפנימי, ובעזרתה חוסמים את אספקת הדם לטחור. הטחור והגומייה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד”כ תוך שבוע-שבועיים. הקשירה גורמת לעיתים לתחושת אי- נעימות, לדמם קל וכאב קל בימים הראשונים.

צריבה באמצעות קרן לייזר משמשת גם היא לטיפול בטחורים פנימיים גדולים. הצריבה גורמת לכוויה בחלקו הפנימי של הטחור, הגורמת לכיווץ כלי-הדם של הטחור ויוצרת צלקת המכווצת את הטחור.

ניתוח טחורים מוצע לחולים עם סבל ניכר מהטחורים הפנימיים ו/או החיצוניים, שהטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או לחולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג במשותף.

קיימים מספר סוגי ניתוחים, והתאמת הניתוח לתלונות החולה חשובה.

כל הניתוחים נעשים דרך פי הטבעת ויכולים להתבצע בהרדמה אזורית או כללית בהתאם להעדפת המנותח והמלצת המרדים. משך הניתוח הממוצע הוא קצר. מרבית החולים משוחררים ביום הניתוח, מספר שעות לאחר סיום הפעולה.

ישנן מגוון שיטות כירורגיות המיועדות להקל על הסבל הנגרם מטחורים. חשוב לציין כי את כל השיטות הכירורגיות משלים שינוי בהרגלי החיים הכולל ריכוך יציאות לטווח ארוך והימנעות מישיבות ממושכות בשירותים. ככלל, ניתן לומר שככל שהשיטה הכירורגית “מתונה יותר”, כך ההתאוששות ממנה קלה ומהירה יותר והתוצאה לטווח ארוך ניכרות פחות, ולהפך.

אם הנך נוטל תרופות המעכבות את קרישת הדם, כגון אספירין או קומדין, אנא הודע זאת לרופא המטפל טרם תחילת הטיפול בטחורים (קשירה או ניתוח).

צפו בסרטון שבו כל האינפורמציה לגבי טחורים מרוכזת בצורה ברורה ותמציתית