מורסה (אבסס) בפי-הטבעת – דרכי טיפול

מהי מורסה (אבסס) אנאלי? (אבצס פריאנלי)

אבסס אנאלי הוא חלל מזוהם ודלקתי, מלא במוגלה, באזור פי-הטבעת או הרקטום שהטיפול בו כולל בדרך כלל פתיחה כירורגית וניקוז המוגלה.

אנוס     –  פי-הטבעת, סוגר היציאה.

רקטום – חלחולת, החלק התחתון של המעי הגס המתחבר לפי הטבעת ומכיל את הצואה לפני הוצאתה.

האם אבססים תמיד נהפכים לפיסולה?

לא!

אך לא ניתן לחזות זאת מראש.

מהם הגורמים למורסה?

אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת.  הזיהום נגרם כאשר חיידק או חומר זר חודרים לרקמה דרך הבלוטה.  במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה.

מהם הסימפטומים של אבסס או פיסטולה?

–          הרגשת חולי וכאב מתמשך באיזור פי הטבעת, המלווה בנפיחות מקומית ללא קשר ליציאות.

–           גירוי של העור מסביב לאנוס.

–           חום וצמרמורות.

הטיפול במורסה בפי הטבעת – אבצס פריאנלי

באבחנה מוקדמת, כשהתהליך הזיהומי במורסה נמצא בתחילת התפתחותו ניתן לפתור זאת בטיפול אנטיביוטי. בשלבים מתקדמים יותר, כשנוצרה כבר מורסה, האנטיביוטיקה אינה יעילה יותר ויש צורך לנקז את המוגלה מחלל המורסה בהקדם האפשרי. הזנחת המקרה ואיחור בטיפול עלולים להביא להתפשטות הזיהום אל רקמות נוספות באזור ולשאר הגוף, מצב שעשוי להיות מלווה בתחלואה משמעותית. ניקוז המורסה מתבצע באמצעות חתך בעור ליד פי הטבעת המגיע עד לחלל המזוהם ומאפשר למוגלה לפרוץ החוצה. ניקוז המורסה יעשה בד"כ בהרדמה כללית או אזורית כדי לאפשר למנתח חופש פעולה לביצוע ניקוז יעיל. במורסות שטחיות ובתנאים מיוחדים, ניתן לבצע הניקוז גם בהרדמה מקומית. לרוב אין צורך במתן אנטיביוטיקה לאחר ביצוע ניקוז המוגלה, פרט לחולי סכרת וחולים עם מערכת חיסונית מדוכאת.

לאחר הניקוז יש לבצע אמבטיות ישיבה ושטיפות הפצע תוך כדי מתיחת שולי הפצע לצדדים כדי שלא ידבקו האחד אל השני. פעולה זו מאפשרת לפצע הניקוז להיסגר מקרקעית חלל המורסה כלפי העור כדי שלא יוותר חלל סגור שסיכוייו להזדהם בשנית גבוהים.

בד"כ הפצע ייסגר תוך שבועיים שלושה. פצע שלא נסגר בתקופה זו מעלה חשד להתפתחות נצור.

האם מורסה בפי הטבעת חוזרת?

ניקוז יעיל ורחב של המורסה, מצליח להתגבר על הזיהום ומאפשר ריפוי מלא אצל 50% מהחולים. אצל 50% הנותרים מתפתח נצור (Fistula) שתסמיניו יהיו חוסר ריפוי של פצע הניקוז עם הפרשה מוגלתית מתמדת או לסירוגין, ו/או התפתחות חוזרת של מורסה שתתנקז עצמונית או תזדקק לניקוז כירורגי נוסף.