ניתוח לטיפול בפיסורה בפי הטבעת

פיסורה היא חתך בעור פי הטבעת, המתבטאת בכאבים עזים בפי הטבעת המחמירים בעת יציאה ולאחריה. באזור פי הטבעת, חתכים מתקשים להירפא ספונטאנית הן מאחר שהיציאות חוזרות ופוצעות מקום זה והן מאחר שהשריר הפנימי ביותר בפי הטבעת, הנקרא “שריר הסוגר הפנימי”, עובר התכווצות חזקה הנקראת “התכווצות ספסטית”, המונעת מהמקום להירפא.

מטרת הניתוח לטיפול בפיסורה הוא להפסיק את מעגל הכאב והסבל ע”י חיתוך כירורגי של שריר הסוגר הפנימי והרפייתו המיידית. חשוב לציין כי ניתוח אינו האופציה הטיפולית היחידה בפיסורה, אולם זו האופציה היעילה ביותר ולמטופלים בהם שיטות אחרות (ופחות יעילות) לא הועלו, והוא  אפשרות טובה גם כקו טיפולי ראשון למטופלים עם סבל ניכר שפוגע בתפקודם היומיומי.

LATERAL INTERAL SPHINCTEROTOMY

הניתוח השכיח ביותר לפיסורה נקרא LATERAL INTERAL SPHINCTEROTOMY , או בקיצור LIS, ובו מבצעים חתך קטן ליד פי הטבעת ודרכו מפרידים כירורגית את חלקו השטחי של שריר הסוגר הפנימי, ובכך מביאים להרפיה מיידית שלו. לרוב עיקר הכאב משתפר תוך ימים ספורים לאחר הניתוח, ולעיתים אף מיד לאחריו, והחלמה מלאה של הכאב לרוב אורכת כשבוע- שבועיים. שיעור ההצלחה בריפוי פיסורה בניתוח LIS עומד על 90-95% ורק במקרים נדירים יחסית הפיסורה לא מחלימה לאחר פעולה זו. ניתוח לתיקון פיסורה מתבצע בבית חולים ובחדר ניתוח וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. הניתוח מבוצע לרוב בהרדמה כללית או בהרדמה אזורית, כך שהמטופל לא חש כל כאב במהלך הניתוח.

ככל פעולה כירורגית, גם לניתוח לפיסורה יכולים להיות סיבוכים, אולם הם נדירים וקורים בשיעור נמוך. בין הסיבוכים ניתן למנות זיהום מקומי, שלעיתים ניתן לטפל בו באנטיביוטיקה ולעיתים נזקק לניקוז כירורגי ודימום משמעותי שמצריך טיפול.שיעור כל אחד מסיבוכים אלו הוא 1% מהמקרים לערך.

שריר הסוגר הפנימי הוא חלק ממנגנון הסוגרים סביב פי הטבעת, אולם לאנשים בהם השליטה בפי הטבעת תקינה, לרוב חיתוך כירורגי מקומי של החלק השטחי של השריר אינו משפיע על יכולת השליטה. השיעור של ירידה קלה ביכולת השליטה, כגון קושי בשליטה בגזים או ביציאה נוזלית במטופלים עם שליטה טובה טרם הניתוח הינו נמוך. יחד עם זאת, במטופלים עם פיסורה ויכולת שליטה ירודה טרם הניתוח, יש להתייעץ עם הרופא המטפל על שיטת הניתוח הנכונה.

בעבר, היה מקובל לבצע הרחבה כירורגית של פי הטבעת כטיפול בפיסורה. טיפול זה גרם לקרעים בשריר הסוגר הפנימי ולהרפייתו, אולם הנסיון מראה כי בקריעה לא מבוקרת של השריר, שיעור הפגיעה ביכולת השליטה גבוה יותר ולכן שיטה זו נזנחה פרט למקרים חריגים.

FISURECTOMY

שיטה נוספת לטיפול בפיסורה היא כריתת האתר בעור פי הטבעת בו נמצאת הפיסורה, שיטה הנקראת FISURECTOMY. מדובר בניתוח מעט יותר גדול וישנם מקומות בודדים בעולם המשתמשים בו כקו טיפולי ראשון. אנו לרוב משתמשים בטכניקה זו במטופלים הסובלים מפיסורה ושליטה ירודה (ניתן לבצע את הניתוח ללא חיתוך שריר הסוגר) או במטופלים הנדירים בהם הניתוח לחיתוך שריר הסוגר הפנימי (LIS) לא הביא לריפוי הפיסורה.

אם הנך סובל/ ת מפיסורה, מומלץ להיוועץ בכירורג קולורקטלי/ פרוקטולוג האמון על מגוון הטיפולים בפיסורה, על מנת לבחור את הטיפול הנכון ביותר עבורך.

לאחר הניתוח מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכל תקופת ההחלמה. ולמטופלים הנוטים לעצירות, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות לטווח ארוך.

הזרקת בוטוקס לטיפול בפיסורה

פיסורה היא חתך בעור פי הטבעת, המתבטאת בכאבים עזים בפי הטבעת המחמירים בעת יציאה ולאחריה. באזור פי הטבעת, חתכים מתקשים להירפא ספונטאנית הן מאחר שהיציאות חוזרות ופוצעות מקום זה והן מאחר שהשריר הפנימי ביותר בפי הטבעת הנקרא “שריר הסוגר הפנימי”, עובר התכווצות חזקה הנקראת “התכווצות ספסטית” המונעת מהמקום להירפא.

מטרת הטיפול בהזרקת הבוטוקס היא להפסיק את מעגל הכאב על ידי שיתוק שריר הסוגר הפנימי. בוטוקס הוא חומר החוסם את הקישור בין שרירים לעצבים שמפעילים אותם ובכך מביא להרפיית השריר. את הבוטוקס מזריקים סמוך לפי הטבעת, תוך שימוש במחט עדינה. הזרקת בוטוקס היא פעולת מרפאה ומספר דקות לאחר סיום הטיפול המטופל יכול להשתחרר לביתו.

הבוטוקס הוא כאמור חומר משתק שרירים, הפועל על ידי חסימת הקשר בין השריר לעצב שמעצבב אותו. לאחר הזרקת בוטוקס, נדרשת הפעלה חוזרת ונשנית של השריר כדי לגרום לחסימת הקשר בין השריר לעצב ולכן התועלת מורגשת לרוב רק לאחר מס’ ימים. החומר נשאר ברקמה כ 3-4 חודשים ובהדרגה מתפרק ופעילותו פוסקת. יחד עם זאת, מטרת ההזרקה היא לשתק את השריר באופן זמני ולהביא בזמן זה לריפוי הפיסורה, ולרוב לא מבצעים הזרקות חוזרות ונשנות של החומר כל מספר חודשים. שיעור ההצלחה של הזרקת בוטוקס בריפוי פיסורה מוערך בכ- 60/70%  מהמקרים.

ככל פעולה פולשנית, גם להזרקת בוטוקס יכולים להיות סיבוכים נדירים. למרות שההזרקה מבוצעת לאחר חיטוי קפדני, לעיתים נדירות עלול להיווצר זיהום מקומי שלעיתים ניתן לטפל בו בטיפול אנטיביוטי ולעיתים הוא מצריך ניקוז כירורגי.

שריר הסוגר הפנימי, הוא חלק ממנגנון הסוגרים של פי הטבעת ושיתוקו עלול לעיתים נדירות לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה בפי הטבעת כגון קושי בשליטה בגזים או ביציאה נוזלית. יחד עם זאת, הבוטוקס נספג לאחר כ 3-4 חדשים ולכן תופעה נדירה זו גם אם היא מתרחשת, היא זמנית.

במהלך התקופה שלאחר הזרקת הבוטוקס מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל להמשך טיפול במשחות המיועדות לטיפול בפיסורה.

אם הנך סובל/ ת מפיסורה, מומלץ להיוועץ בכירורג קולורקטלי/ פרוקטולוג האמון על מגוון הטיפולים בפיסורה, על מנת לבחור את הטיפול הנכון ביותר עבורך.