הטיפול במחלת קרוהן

סקירה כללית

מחלת קרוהן הינה תהליך דלקתי  שפוגע בחלקים שונים של מערכת העיכול כולה, החל מהפה ועד פי הטבעת. הדלקת מערבת תמיד את השכבה הפנימית ביותר של דופן מערכת העיכול, אם כי היא עשויה להתפשט גם לשכבות עמוקות יותר ואפילו לחדור דרך הדופן.

COLON = מעי גס

ILEOCOLIC REGION = אזור אילאוקולי

RECTUM = חלחולת

דיאגרמה זו מציגה כיצד מחלת קרוהן גורמת להיצרות באזור האילאום הסופי והמעי הגס הסיגמואידי.

תסמינים של מחלת קרוהן

מחלת קרוהן מתבטאת כמחלה ביטנית או של אזור פי הטבעת, ולעיתים מערבת את שניהם. אופן הופעת המחלה עשוי להיות שונה במידה ניכרת מחולה לחולה. התסמינים כוללים התכווצויות בטניות, כאבים, שלשול ממושך או עצירות, דימום בזמן פעילות מעיים, חום, עייפות, ירידה במשקל, הפרשות מהאזור הפרי-אנלי, וכמו כן מורסות פרי-אנליות חוזרות או כאלה שאינן מחלימות (כיסים מזוהמים) וסדקים בפי הטבעת (חתכים או חריצים הגורמים לכאב). החולים עשויים גם לפתח נצור (פיסטולה) שזהו חיבור או מעבר חריג בין המעיים לאיברים סמוכים או בין המעיים לעור. לרוב, התסמינים מופיעים ונעלמים לסירוגין במשך תקופה ממושכת.

 מי נמצא בסיכון לחלות במחלת קרוהן?

מחלת קרוהן עשויה להופיע בכל גיל אך היא מופיעה לרוב בין הגילאים 15-35. שיעור הגברים והנשים הלוקים במחלה הינו דומה. הסטוריה משפחתית של מחלת קרוהן או מחלת מעי דלקתית מעלה את הסיכון ללקות במחלה במידת מה.

מהם הגורמים למחלת קרוהן?

גורם מסוים אחד למחלת קרוהן אינו ידוע. מחקרים עדכניים בנושא מתמקדים בממצאים חריגים הקשורים למערכת החיסון של הגוף ובזיהומים חיידקיים. המחלה איננה מדבקת.

הערכה רפואית של החולה

ההערכה הראשונית של החולה כוללת בחינה דקדקנית של ההסטוריה הרפואית ובדיקה רפואית מקיפה. לאחר מכן מבוצעות בדיקות מעבדה, בדיקה של פנים המעיים באמצעות אנדוסקופיה (קולונוסקופיה, גסטרוסקופיה) שזהו מכשור המכיל מצלמות גמישות ומקור אור, בדיקות הדמיה (כמו CT, MRI). הערכה רפואית זו הינה חשובה על מנת לקבוע את מידת חומרת המחלה כמו גם לשם סיוע בבחירת תוכנית הטיפול המתאימה לחולה.

טיפול תרופתי

מתן טיפול תרופתי לחולה הינו תמיד הבחירה המועדפת הראשונה, אלא אם כן קיים צורך בניתוח דחוף.

קיימות מספר תוכניות טיפול הן לטיפול ראשוני במחלה ולטיפול בהתלקחות והן לטיפול שוטף שמטרתו מניעת התלקחויות (maintenance). הטיפול הראשוני המקובל ביותר בהתלקחות כולל שילוב של קורטיקוסטרואידים, אנטיביוטיקה ותרופות נוגדות דלקת, בנוסף לשינויים בתזונה ובאורח החיים.

הטיפול למניעת התלקחויות הינו לרב לתקופה ממושכת ויכול לכלול תרופות אימונומודולטוריות, ביולוגיות ואחרות.

טיפול ניתוחי במחלת קרוהן

טיפול ניתוחי מומלץ הן במקרים של סיבוכים בטניים והן במקרים של סיבוכים אנו-רקטלים (אזור פי הטבעת) על רקע מחלת קרוהן. במקרים בהם סובל החולה מנקב במעי או מחסימת מעי, ייתכן וידרש ניתוח חירום. שני המצבים הנ"ל עלולים להוות סכנת חיים לחולה.

לעיתים נדרש ניתוח מיידי על מנת לטפל במורסה פרי-אנאלית (סביב פי הטבעת).

ניתוח בטני יכול להיות מבוצע בחתך ניתוחי רגיל (ניתוח פתוח) או בהליך כירורגי זעיר פולשני לפרוסקופיה) או בשילוב שלהם. הרופא המנתח שלך יסייע בבחירת הגישה הניתוחית המתאימה והבטוחה ביותר עבורך. ניתוח חירום בטני מבוצע לרוב באמצעות חתך ניתוחי פתוח, בשל הדחיפות הכרוכה במצב זה.

ניתוח בטני לשם טיפול במחלת קרוהן מתמקד במעי החולה. לרוב מדובר באזור במעי שהוא מצולק ומוצר או מודלק ומוצר, או בחלק מהמעי המכיל נצור (פיסטולה). ההליכים הניתוחיים השכיחים ביותר הם כריתת החלק הסופי של המעי הדק והחלק ההתחלתי של המעי הגס (אילאוצקקטומיה), הרחבת הצירויות של המעי באם קיימים מספר אזורים פגועים, כריתת מקטע המעי החולה. לאחר כריתת המקטע החולה מחברים זה לזה את שני חלקי המעי (אם הדבר אפשרי), או לחילופין מבצעים פיום מעי: מעבירים את קצה המעי דרך פתח בדופן הבטן (יוצרים פתח ניתוחי בין איבר פנימי לבין פני השטח של דופן הבטן).

ניתוח לשם טיפול במחלת קרוהן של אזור פי הטבעת (אנורקטלית) מבוצע לרוב על מנת לפתוח ולנקז מורסות אנו-רקטליות. לעיתים משאירים באזור הניתוח נקז קטן באופן זמני עד לריפוי מוחלט של הזיהום. הניתוח מיועד גם לטיפול בנצורים (פיסטולות) באזור פי הטבעת. בשילוב עם הליך טיפולי זה, ייתכן ויבוצע גם פיום מעי על מנת להסיט את מסלול מעבר הצואה, אך לרוב נעשה הדבר רק במקרים בהם המחלה האנורקטלית חמורה ביותר.

מה לעשות לאחר הניתוח: טיפול ומעקב פוסט-ניתוחי

לאחר הניתוח, חייב המטופל להישאר במעקב רפואי ובקשר הדוק עם צוות הרופאים המטפלים (כירורג, גסטרואנטרולוג, רופא משפחה) כדי לגבש תוכנית טיפול מתאימה שתסייע לו ככל שניתן בשליטה במחלה ובמניעת התלקחויות נוספות. החולים במחלת קרוהן חייבים להתמיד בשגרת הטיפול התרופתי למשך כל חייהם. מחלת קרוהן הפוגעת במעי הגס מעלה את הסיכון לפתח סרטן של המעי, כאשר הסיכון גדל ככל שיותר רקמת מעיים נפגעת כתוצאה מהמחלה, ולאחר 8-10 שנות מחלה. חולים אלה חייבים לבצע בדיקות קולונוסקופיה (בדיקה של המעי באמצעות צינור גמיש המכיל מצלמה ומקור אור) שגרתיות לשם מעקב.

כיצד ניתן להפחית את תדירות ההתקפים החוזרים של המחלה?

הישנות המחלה הינה שכיחה בעיקר בחולים המפסיקים את הטיפול הרפואי שנרשם עבורם.

גמילה מעישון מומלצת באופן כללי לכל האוכלוסייה אך באלו החולים במחלת קרוהן היא בעלת משמעות גורלית שכן עישון הוכח כבעל קשר הדוק לשיעורים גבוהים של הישנות המחלה.