מורסה בפי הטבעת

מהי מורסה בפי-הטבעת?

מורסה נגרמת בשל סתימה בצינור הניקוז של אחת מבלוטות הסיכה של תעלת פי הטבעת. בבלוטה החסומה מתרבים חיידקים הגורמים להרס הרקמה ולהיווצרות מוגלה. החלל המכיל מוגלה וממוקם באזור פי הטבעת הוא המורסה.

הסתמנות מורסה בפי הטבעת

אי נוחות המתפתחת לכאב עז ומתמשך המלווה בהרגשה כללית רעה, חום ונפיחות ליד פי הטבעת.

הטיפול במורסה בפי הטבעת

באבחנה מוקדמת, כשהתהליך הזיהומי נמצא בתחילת התפתחותו, ניתן לטפל באנטיביוטיקה. בשלבים מתקדמים יותר, כשנוצרה כבר מורסה, הטיפול האנטיביוטי אינו עוזר יותר ויש צורך לנקז את המוגלה מחלל המורסה בהקדם האפשרי. הזנחה ואיחור בטיפול עלולים להביא להתפשטות הזיהום אל רקמות הסביבה ושאר הגוף, מצב שמלווה בתחלואה משמעותית. ניקוז המורסה מתבצע באמצעות חתך בעור ליד פי הטבעת המגיע עד לחלל המזוהם ומאפשר למוגלה לפרוץ החוצה. ניקוז המורסה יעשה בד"כ בהרדמה כללית או אזורית כדי לאפשר למנתח חופש פעולה לביצוע ניקוז יעיל. במורסות שטחיות ובתנאים מיוחדים, ניתן לבצע הניקוז גם בהרדמה מקומית. לאחר ניקוז המורסה, אין בד"כ צורך במתן אנטיביוטיקה פרט לחולי סכרת וחולים עם מערכת חיסונית מדוכאת.

לאחר הניקוז יש לבצע אמבטיות ישיבה ושטיפות הפצע תוך כדי מתיחת שולי הפצע לצדדים כדי שלא ידבקו האחד אל השני. פעולה זו מאפשרת לפצע הניקוז להיסגר מקרקעית חלל המורסה כלפי העור כדי שלא יוותר חלל סגור שסיכוייו להזדהם בשנית גבוהים.

בד"כ הפצע ייסגר תוך שבועיים שלושה. פצע שלא נסגר בתקופה זו מעלה חשד להתפתחות נצור.

האם מורסה בפי הטבעת חוזרת?

ניקוז יעיל ורחב של המורסה, מצליח להתגבר על הזיהום ומאפשר ריפוי מלא אצל 50% מהחולים. אצל 50% הנותרים מתפתח נצור (Fistula) שתסמיניו יהיו חוסר ריפוי של פצע הניקוז עם הפרשה מוגלתית מתמדת או לסירוגין, ו/או התפתחות חוזרת של מורסה שתתנקז עצמונית או תזדקק לניקוז כירורגי נוסף.